קצת על עצמי

אני יליד 1968 נשוי +3. עבדתי 25 שנים כשף קונדיטור. בשנת 2015 הובחנתי כחולה סרטן לבלב גרורתי, הפרוגנוזה לא הייתה מעודדת והסטטיסטיקה אמרה שנותרו לי בין 6 ל – 12 חודשים. הצורך להיאבק במחלה הביא אותי, בין היתר, לשנות כיוון בחיים. הבנתי שאחד הגורמים החשובים שעלי לטפל בו היה הצד הנפשי וקיבלתי החלטה שבזמן הלא ידוע שנותר לי אני רוצה לעשות רק דברים שגורמים לי אושר והנאה.
הרצון לעסוק באומנות תמיד היה קיים אבל מרוץ החיים אף פעם לא אפשר לי, הבנתי שעכשיו זה הזמן להתחיל להגשים חלומות. בבדיקות גנטיות שעברתי התברר שאני נשא של הגן BRCA ולשמחתי נמצאתי מתאים להשתתף בניסוי קליני של תרופה ביולוגית המטפלת במוטציה הזו, שגרמה למחלת הסרטן שלי, והפכה אותה כיום לסוג של מחלה כרונית איתה אני מתמודד כבר שנים.
בתחילה הצטרפתי לסטודיו של הקרמיקאית דליה עוז, אצלה אני פועל גם היום. המפגש עם החומר היה נפלא מבחינתי והחיבור היה מיידי. אני מוצא משהו מאוד מנחם וראשוני בעבודה עם חימר שמשרה עלי רוגע, אני אוהב את ההתנסות בצבעים וגלזורות שונות ויוצר בקרמיקה פסלים וכלים שימושיים.
לאחר כשנה נתקלתי בהזמנה ללימוד פיסול בברזל אצל הפסל שמעון רזניק בסטודיו שלו בקיבוץ אייל, תחילה היססתי אבל בסוף החלטתי לנסות.
העבודה עם ברזל שונה לחלוטין. בניגוד לחימר שיש בו חום ורכות והוא מתמסר מאוד בקלות לרצון של האומן, הרי שהברזל הוא חומר קשה וקר ומאוד לא פשוט לעבוד אתו. אולם דווקא הניגוד בין החומר הקשה והאתגר ליצור פסלים המשדרים רכות יוצרים אצלי עניין רב. למדתי טכניקות של ריתוך, חיתוך עם להבה ועם פלזמה, כיפוף ופרזול אותם אני משלב בעבודות שלי.
בשנה השנייה הכרתי בסטודיו את האומן יורם גאניש, הפכנו לחברים טובים ואחרי שנה החלטנו להקים יחד סדנה לעבודה בברזל בביתו בכוכב יאיר, שם אנחנו עובדים ויוצרים ביחד. בהיותי אוהב אדם וטבע, רוב הפסלים שלי מנהלים דיאלוג עם גוף האדם או פרשנות למבט על בע"ח. בסדרת הציפורים שיצרתי בברזל שילבתי גם אבני בזלת אותם הבאתי מרמת הגולן היוצרים חיבור בין החי לדומם.